|
qkg:contextText
|
'ואז החלק הדמי של הוולהלה אקספרס השליך פצצות עשן צבעוני והסתובב וחזר הביתה. העשן הזה הושלך בדייקנות וסימן בבירור את המטרה - העמדות של הגרמנים. העמדות שלהם היו טובות, ויכול להיות שלא היינו מצליחים להזיז אותם משם בלי משהו אדיר וציורי כזה. ואז, בת, החלקים הבאים של הוולהלה אקספרס הפילו את העולם כולו על הגרמנים ועל המקום שבו הם היו, שממנו הם פעלו כדי לעצור אותנו. אחר כך המקום הזה נראה כאילו הר געש התפרץ שם, והשבויים שתפסנו רעדו כמו בן אדם שרועד מהתקף מלריה. הם היו בחורים אמיצים מאוד מחטיבת הצנחנים השישית, ובכל זאת כולם רעדו ולא הצליחו להפסיק אף על פי שהם ניסו. זאת אומרת שההפצצה היתה מוצלחת. בדיוק מה שאנחנו צריכים תמיד בחיים האלה. שהם ירעדו מכוח הזרוע ומפחד יום הדין. ואז, בת, כדי לא לשעמם אותך, הרוח באה ממזרח והתחילה להעיף את העשן אחורה, לכיוון שלנו. המפציצים הכבדים הפציצו לפי קו העשן, וקו העשן היה עכשיו מעלינו. ולכן הם הפציצו אותנו כמו שהם הפציצו קודם את הגרמנים. קודם באו המפציצים הכבדים, ולכן מי שהיה שם באותו יום כבר לא צריך לפחוד מהגיהינום. ואחר כך, כדי ההפריצה תהיה ממש מוצלחת ויישארו כמה שפחות אנשים משני הצדדים, באו המפציצים הבינוניים והפציצו את מי שנשאר. ואז ביצענו את הפריצה, ברגע שהוולהלה אקספרס חזר הביתה, נפרש ביופיו המלכותי מהנקודה הזאת בצרפת ועל פני אנגליה כולה.' בן אדם עם מצפון, חשב הקולונל, צריך לחשוב מתישהו על כל העניין הזה של כוח אווירי." ~ על מבצע קוברה. מתוך המהדורה בהוצאת "ידיעות ספרים", תירגם מאנגלית שרון פרמינגר, 2013, עמודים 214-216. (he) |
