|
so:text
|
לפחות להבנה אחת מובהקת הוא מגיע אז, בשנת 60, בקשר לכוח האדם שהוא מגייס ליחידה. ההבנה הזאת היא בין היתר תוצאה מוצלחת של הוויכוחים האינסופיים עם הר-ציון בקשר לזהותו של הלוחם ביחידה. מכל מסכת האימונים הארוכה ורצף הכישלונות ששניהם מזהים בבירור בחלק גדול מהתרגילים היחידתיים, עולה, כי לא כל-כך חשוב מהי יכולתו ההסתערבותית של החייל. קודם כל הוא חייב להיות חייל מושלם. בעל כושר גופני עילאי, יכולת שדאית משובחת, יכולת ניווט מדויקת ומדוקדקת ואמינות מוחלטת. ללא המרכיבים האלה, אי אפשר יהיה לבצע שום-דבר, בין אם בנוסח המסתערב או בין אם בנוסח החיילי הפשוט, הלא- מסתערב, המתאים לדוקטרינה ההר-ציונית. שניהם יודעים וכבר מבינים לעומק, שניתן יהיה לשדרג את המתגייס החדש במדרגה אחת בלבד לאורך תקופת השירות הקצרה, יחסית, שלו. מדרגה אחת בלבד, לא יותר. אם הוא גרוע בגיוס, הוא יהיה לכל היותר בינוני בתום תקופת האימונים. אם הוא בינוני הוא יהיה טוב. לא יותר. חייבים לכן לגייס טובים ובעיקר טובים מאד כדי להפכם למצוינים. זהו הלקח העיקרי בנושא כוח האדם מכל התקופה הראשונית של ההיסוסים וההתלבטויות בנושא." ~ על הדרישות מחייל בסיירת מטכ"ל. מתוך ספרו "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", הוצאת כנרת 2008. (he) |
