|
so:text
|
חלמתי שמודיעים שעוד שלושה ימים אלוהים משחרר את התורה החדשה. וכל הציפורים מצייצות: אומרים שהגרסה החדשה היא משהו שאי אפשר להאמין, משהו מטורף. והיונה הומה: בואו בהמוניכם, ההר כולו עטוף בשמלה לבנה, ולמעלה התורה הקדושה – תכף תיחשף. וכל העם מגיע לעמוד בתור. וכל גדולי הדור נדחפים להיות ראשונים, כל אחד רוצה להיות הראשון שיקבל את התורה, מושכים אחד לשני בזקן, כמו תינוקות. והם אומרים שזה מתוך כבוד לתורה, אבל עמי הארץ אומרים: איזו בושה. ובסוף אחרי כל המהומה כולם עומדים שעות על שעות ושום דבר לא זז. התור לא מתקדם שבוע, ואנשים מתחילים לרכל, להתעצבן, לריב, אני הייתי קודם! ובסוף מתברר, השמועה מתפשטת במהירות, שהתורה החדשה היא התורה הישנה באריזה חדשה – ומתחילה התמרמרות רבתי, בשביל זה חיכינו אלפיים שנה? אותה גברת בשינוי אדרת? ובסוף הלוט מוסר והפיות נפערים בשקט מוחלט: במקום לוחות הברית – שדיים. והמלאך אומר: קדימה, לשתות, אין זמן. והמלאך לידו מחזיק שלט: התורה החדשה – בתוך אישה. וכל עם ישראל שותה, אבל גדולי הרבנים אוסרים לשתות: זה חלב ישר מהאישה הזאת, זה לא כשר לפי ההלכה, הייתם שותים חלב כלב, חלב חזיר? מי יודע אם לא דווקא מנסים אותנו. והמלאך אומר: בשביל החלב הזה אתם תינוקות, מותר לכם. והם מתעקשים: אבל אסור לגעת. והמלאך מתעצבן: אז היא תשפריץ לכם לתוך הפה. והם: אבל אסור אפילו להסתכל. והמלאך: אז אני אכסה לכם את העיניים. והוא שם לי יד על העיניים, כמו שמע ישראל, ולא רואים יותר כלום." ~ תינוקות של בית רבן (he) |
