|
so:text
|
מי שעולה ארצה בוודאי שממלא את המצווה הציונית העליונה, אבל תנועה גדולה איננה מורכבת רק ממלאי מצוות... היא נאבקת בצורות שונות על הגשמתה של משאת נפש, וגם לאחר שמשאת הנפש הוגשמה הגשמה ראשונה, היא דואגת לביצורה ולהתפתחותה. בתולדות התנועה הציונית היו אישים רבים וציבורים שלמים, אשר לא קיימו את מצוות העלייה, גם כשיכלו לעשות זאת, ואף על פי כן, התקדמות המפעל הציוני והגשמת החזון הציוני לא היו אפשריות בלי מסירותם, יוזמתם ופעולתם מי שנוקט בעניין זה הבחנה חותכת בין תקופת המדינה לבין התקופה שקדמה לה, על יסוד ההנחה כאילו לפני קום המדינה לא היו היהודים חופשים לעלות ועל כן אין לגנות את אלה שלא עלו, ואילו משהוקמה המדינה ניתנה לכל יהודי החרות לעלות – חוטא לאמת. גם בתקופת המנדט היה, למעשה, חופש עלייה בשביל המוני יהודים בעלי אמצעים די צנועים, אך הם לא השתמשו באפשרות הזאת". ~ כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ב-1964, בתשובה לשאלה אם "רק יהודי העולה ארצה הוא ציוני?. (he) |
