|
so:text
|
בניגוד לתפיסה הפסיכואנליטית מציגה היא מושג אחר של האדם במקום האוטומטיות של המנגנון הנפשי, האנליזה האקזיסטנציאלית רואה את האוטונומיה של הישות הרוחנית. אבל בכך חזרנו לנקודת המוצא – כלומר לטבלת המידות הטובות של שניצלר, כשם שיכולנו להחיל את מידת האובייקטיביות על הפסיכואנליזה ואת מידת אומץ הלב על הפסיכולוגיה האדלריאנית כך הולמת את האנליזה האקזיסטנציאלית מידת 'חוש האחריות'. האנליזה האקזיסטנציאלית מפרשת את ההוויה האנושית במונחים של 'להיות אחראי'... בעוד שבפסיכואנליזה האדם נעשה מודע ליצרים ולדחפים שלו, באנליזה האקזיסטנציאלית לא היצרי אלא הרוחני הוא המועלה לתודעה, אם האחריות שבהוויה היא הבסיס הרוחני... ולא יצרי גרידא, הרי באנליזה האקזיסטנציאלית מדובר בהוויה אנושית ולא כבהוויה יצרית. אלא בהוויה חדורת אחריות, כלומר, בקיום האקזיסטנציה הרוחנית." ~ 1985 (he) |
