|
so:text
|
לפעמים תוקף אותי מן רגש, כאילו אינני כלל אדם, אלא הנני גם כן מין ציפור או מין חיה אחרת בתבנית אדם. כשאני יושבת בתוך גן שכזה או על פני השדה בין דבורים הומיות ובין טרפי עשב, אני מרגישה בקרב לבי פנימה, כי פה הנני יותר בתוך ביתי ונחלתי מאשר שם - בים הקהל בשעת אסיפה של מפלגה. לך הלא אני יכולה להגיד את כל זה, ולא אירא, כי את תריחי בזה כרגע ריח בגידה בסוציאליזמוס, את יודעת היטב כי בעזרת השם מות אמות על משמרתי: באיזו מלחמה על פני חוץ או באיזה בית סוהר, אבל בתוך תוכי הנני שייכת יותר לעכברוני-הכרוב שלי אשר בערוגות גני משאני שייכת ל'חברים'. (he) |
