|
so:text
|
יש להבחין בבירור בין סובלנות של נטייה אחרי משב רוח לבין סובלנות חיובית. סובלנות המבטאה היעדר איכפתיות של המחנך או כניעה לתקיפים שבכיתה או הסתגלות לאופנה, אינה סובלנות חיובית. למעשה, אדם שיש לו אמונה חזקה, מסוגל יותר להעריך את האמונה החזקה של האחרים ולהעניק להם את תשומת הלב והיחס הראוי. מחנך, שיש לו השקפות והוא נאמן להן ואינו מעלים אותן, אך הוא מסוגל להקשיב לתלמידיו, מכיר בזכותם לחלוק ולהשיג ומוכן לעמוד מול ביקורתם בכבוד, הוא המופת לסובלנות החיובית. סובלנות ממין זה היא הסובלנות החיובית, שאותה יש לטפח ועליה יש להגן." ~ דברים במועצה הפדגוגית המרכזית של הסתדרות המורים, 23 בדצמבר, 1987 (he) |
