|
so:text
|
בצוהרי היום בצידון, כשראיתי חיילים עם שכפ"צים נעים כמו ברווזים, מטרות מאוד מגושמות וחשופות, הבנתי שזה לא יכול להימשך ככה. אספתי את הפלוגה ואמרתי להם שאני לא נלחם עם שכפ"צ, ושהם יכולים לעשות את הבחירה שלהם. רק מעטים נשארו עם שכפ"צים. בהמשך היום עברנו ואדי מאוד תלול. צהרי יום בקיץ, סבך לבנוני. ואנחנו בלי שכפ"צים – מאוד מהירים, מאוד זהירים, מאוד עירניים. אני מזהה משהו, בתחושה אני מרגיש שיש שם מישהו, והייתה שם חוליה סורית שארבה על הנתיב שלנו ואם לא היינו רואים אותה ומסוגלים להגיב מהר זה היה נגמר רע." ~ על מלחמת לבנון הראשונה, מתוך ראיון בעיתון "מעריב", 9 ביוני 2008 (he) |
