|
so:text
|
כל החורף ההוא, עם כאב גרון חזק, הוא הרג אנשים שהתקרבו עם מקלות דינמיט מחוברים לרתמה מתחת לכתפיים ותרמילי עור-עגל כבדים וקסדות מתכת. הם היו האויב. אבל הוא אף פעם לא שנא אותם; הוא לא היה מסוגל להרגיש כלפיהם משהו. הוא פיקד על האנשים שלו, ומסביב לגרון היה כרוך לו גרב ישן טבול בטרפנטין, והם שברו את המתקפות באש רובים ובעזרת המקלעים שעדיין שרדו או נותרו שמישים אחרי ההפגזה. למעשה הוא לימד את אנשיו לירות - חיילים אירופים לא ניחנו ביכולת הזאת בדרך כלל - ולהסתכל על האויב כשהוא מגיע, כי אז תמיד היה רגע שקט אחד שבו יכלו לירות בחופשיות. בסופו של דבר הם הצטיינו בכך." ~ מתוך המהדורה בהוצאת "ידיעות ספרים", תירגם מאנגלית שרון פרמינגר, 2013, עמודים 37-38. (he) |
