|
so:text
|
כיום, כשמדברים בכלי-התקשורת על 'יחידה מובחרת', חושבים בדרך-כלל על סיירת מטכ"ל. התקשורת עשתה כל שבכוחה כדי לפאר ולהאדיר את שמה של היחידה הזאת. חלילה לי מלזלזל בה, באנשיה, במשימות שביצעה. היא היתה כפופה לי בעת היותי ראש אמ"ן. אבל כאשר נאלצתי לפרוש מתפקיד זה, אמרתי בטקס פרידה מסיירת מטכ"ל, שלטעמי, שם, בגולני, מתקיימת עוצמה אנושית בלתי-רגילה ובעצם 'לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם'. לא '11 המובחרים' - כך כינה עיתונאי אחד את מפקדי סיירת מטכ"ל לדורותיהם - הם תמצית הכוח שלנו. בעיני, היחידה המובחרת באמת, שגם נושאת על גבה את עול הביטחון השוטף, כמו גם מסתערת בראש המחנה, הינה יחידה של חיל רגלים, בין שמדובר בגולני, בין בצנחנים, גבעתי, נח"ל ואחרים. מעולם לא הבנתי מדוע מבצעים מיוחדים של יחידות מיוחדות זוכים לקטגוריה של 'מבצעי איכות', בעוד שהשאר, 'סתם', חיילי חי"ר או טנקיסטים, כמו גם אנשי הנדסה והתותחנים, הינם בדירוג אחר, בהתאם לקביעה שרירותית של התקשורת. אני גם סבור שהמבחן והאתגר שלמולו עומדים המפקדים ביחידות חי"ר הינו נוקב ותובעני מאין כמוהו, וקשה מאוד למפקד להוליך שולל את פקודיו ואפילו את מפקדיו." ~ מתוך הספר "אורות בערפל" מאת אורי שגיא עמוד 41. (he) |
