|
so:text
|
כנציג הרווקים הייתי אמור לפגוש אותו לפני המראתו משארם, לסגור עניין מסוים שקשור לדיור החלופי בצפון במסגרת הפיצויים. ראש לשכתו הציג אותי בפניו, הייתי עם בגד ים ספידו וטי־שירט נטולת שרוולים. באותם ימים היה לי שיער ארוך ובלונדיני מהשהייה המרובה בים ובשמש. בגין בקול ציני שאל: 'זה נציג הרווקים או הרווקות?' קיבלתי עליו ג'ננה. 'אדון בגין, אני לא שואל אותך למה אתה בא חנוט בחליפה ועניבה למקום עם טמפרטורה של ארבעים מעלות, אז אל תלעג למראה החיצוני שלי', אמרתי. בגין הביט עליי בעין של אבא טוב: 'איש צעיר, אם נפגעת אני מתנצל'. הוא אחז בזרועי וביקש שאגש איתו לצד ואז לחש באוזני: 'צר לי, אך ניאלץ לדחות את הפגישה. עליזה אשתי חולה מאוד ואני חייב להגיע אליה כמה שיותר מהר', מאותו רגע למדתי לאהוב את בגין ה'מענטש' ." ~ על המפגש שלו עם מנחם בגין טרם פינוי היישובים בסיני (he) |
