|
so:text
|
כשדבר מן הדברים פועל לפי חוקי טבעו הוא פועל בזכות עליונה משום שהוא פועל כפי שנקבע מן הטבע ואינו יכול אחרת. לפיכך בני אדם, כל זמן שהם נחשבים כפופים לממשלת הטבע בלבד, גם אלו שלא הכירו עדיין את התבונה או שאין להם הרגל של מידות טובות, חיים בזכות עליונה על פי חוקי היצר בלבד, ממש כדרכם של אלה המכוונים את חייהם על פי חוקי התבונה. הווי אומר: כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר...זכותו הטבעית של כל אדם ואדם אינה נקבעת איפוא על ידי התבונה כי אם על ידי התשוקה והיכולת. שהרי לא הכל נקבעים בדרך הטבע לפעול על פי כללי התבונה...'ולפיכך אין הם מחויבים לחיות לפי חוקי הנפש הבריאה יותר משהחתול מחויב לחיות לפי חוקי הטבע של האריה'. ~ מאמר תיאולוגי-מדיני, פרק 16. (he) |
