|
so:text
|
אין לך נורא מלהסתכל באדם שנתפס לא בפשע דווקא, אלא בדבר שהוא יותר מחולשה נפשעת. עוז הרוח הפשוט ביותר מונע אותנו מלהיות לפושעים מן הבחינה המשפטית; אבל מן החולשה הנעלמה, שיש אולי חשש שהיא קיימת, כדרך שבכמה אזורים בעולם אתה חושש מנחש ארסי תחת כל שיח, מן החולשה שאולי היא רובצת חבויה, שמשגיחים או לא משגיחים בה, שמתפללים להעבירה או בזים לה באומץ, שמדחיקים אותה או אולי מתעלמים ממנה יותר ממחצית החיים - מן החולשה הזאת אין איש מאתנו מובטח. אנחנו נוקשים ונדחפים לעשות מעשים שבגללם תולים אותנו, ואף על פי כן יש ויש שהנפש נשארת - נשארת ומבלה את ההרשעה, מבלה את חבל התלייה, חי שמים! ויש מעשים - והם נראים לפעמים פחותים וקלי ערך - שממיטים על אחדים מאיתנו חורבן חרוץ וגמור. (he) |
