|
so:text
|
ממרחק של שלושים וחמש שנים אני מציין לעצמי כמה תובנות. ראשית, הלוחמים הצעירים- תפקיד הלוחמים הוא לא רק להילחם היטב אלא גם להעניק ביטחון למקבלי ההחלטות. ממשלת ישראל לקחה אחריות עצומה כשאישרה לנו לטוס לשם, מרחק ארבעת אלפים ק"מ מישראל. האומץ והביטחון של רבין, פרס ומוטה גור באו מתוך הקרנת תחושת המסוגלות העצומה שלנו, הלוחמים הצעירים, בשיחות ובתדריכים שלפני המבצע. הקרנת תחושת המסוגלות של הלוחמים למקבלי ההחלטות היא מרכיב חשוב מאוד בחוסן האמיתי שלנו. ועוד דבר על הלוחמים הצעירים, גם בני השמונה עשרה פלוס הם לא ילדים- הם הלוחמים הכי טובים שיש לנו. שנית, בנוגע לציווי המוסרי להיות חברת מופת: טסנו לשם במטרה אחת ויחידה- להציל את בני הערובה. המבצע ביטא את הערכים העמוקים ביותר שלנו, הערבות ההדדית שעליה התחנכנו: 'המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא' ו'ואהבת לרעך כמוך'." ~ מתוך המאמר פרי עטו- "רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה", "ישראל היום", 04.07.2011, . (he) |
