|
so:text
|
בדרך כלל העמדה ביחס לסוגים חדשים של קלקולוס היא זו – שלא ניתן להשיג באמצעותם דבר שניתן להשיג בלעדיהם. אף על פי כן, היתרון בהם הוא, בהינתן שקלקולוס כזה תואם את הטבע של הצרכים התמידיים, שכל אחד שמשתלט עליהם מסוגל – ללא ההכוונה הלא מודעת של הגאוניות שעליה איש אינו יכול לפקוד – לפתור את כל הבעיות הנדרשות, וכן לפתור אותן באופן מכני במקרים סבוכים שבהם ללא אמצעי עזר כאלו אפילו גאוניות הופכת חסרת תועלת. כזה הוא המקרה עם ההמצאה של האלגברה, עם החשבון הדיפרנציאלי, ובמובן מוגבל יותר גם עם חשבון הווריאציות של לגראנז', עם חשבון הקונגרואנציות שלי ועם הקלקולוס של מביוס. קונספציות כאלו מאחדות ומלכדות לכדי שלמות אורגנית שפע של בעיות שאחרת היו נשארות מבודדות והיו מצריכות, לכל פתרון נפרד של בעיה, פחות או יותר את יישום הגאוניות ההמצאתית." ~ מתוך מכתב לשומאכר, 15 במאי 1843 (he) |
