so:text
|
המשפחה תמיד הייתה חשובה לי הרבה יותר מהקריירה, אם כי לדאבוני לא תמיד יכולתי להיות עם הבנות שלי, כששיחקתי בערבים במקום להשכיב אותן. אצלי המשפחה מעל לכול, לאחר שבמלחמה הייתי במחנות ואיבדתי למעשה את המשפחה שלי, כשגדלתי בלי אבא שלא חזר משם. כשהייתי בהבימה, ויתרתי על תפקידים ולקחתי חופשות ארוכות רק כדי להיות עם המשפחה. כשחקנית צעירה היה לי בעל תומך, הבית היה בית ולאחר הצגה טסתי ישר אליו ואף פעם לא ישבתי ב'כסית'. אז לא הכרתי את אלתרמן או את שלונסקי, כי מיהרתי לחזור ולבשל כדי שיהיה לנו מה לאכול למחרת. מכך זכיתי. הילדים שלי מאוד מסורים, מאוד אוהבים ומאוד דואגים. (he) |