|
so:text
|
זה קרה במוצ"ש, כשהייתי בדרך הביתה עם אשתי והילדים. קיבלתי מידע מאוד מסווג על מכונית 'פסאט' לבנה, שעושה את דרכה לירושלים, כדי לבצע פיגוע בבית כנסת. כל מה שקיבלתי היה סוג הרכב ושלוש ספרות אחרונות שלו. הורדתי את האישה והילדים על הדרך ודהרתי לירושלים, שם חברתי לרכב של היחידה שזיהה 'פסאט' לבנה העונה על התיאורים. בשלב מסוים הוא נעמד ברמזור אדום, מרחק 70 מטרים מבית כנסת הומה אדם. לא היה זמן למחשבות מיותרות. למרות שראש השב"כ היה איתי על הקו, קיבלתי את ההחלטה: נכנסנו ב'פסאט' בכל העוצמה, ואז קפצנו מהרכב עם נשקים שלופים. ברכב שכבו ארבעה פלשתינים שמעוצמת ההתנגשות נחבלו קשות. בחיפוש ראשון לא מצאנו כלום. בחיפוש יותר מדוקדק מצאנו רימון יד על רצפת הרכב. בחקירה התברר שאחד המחבלים התכונן להשליך אותו תוך שניות אל תוך חלון בית הכנסת. זו הייתה פעולה מתוכננת. בנסיעה מוקדמת הם אפילו זרקו אל בית הכנסת אבן כדי לאמוד את המרחק מהכביש. אחד הראשונים שהגיעו כדי לחזק את ידי הלוחמים היה ראש הממשלה יצחק רבין. שאלתי אותו מה היה קורה אם היה מתברר, שהרכב שבו נכנסנו, לא היה הרכב הנכון. האם היינו מקבלים גיבוי לו פגענו באזרחים תמימים, שהפכו למשותקים לכל ימי חייהם. רבין והיועץ המשפטי שלו, בהגינותם הרבה, הודיעו שבמקרה של כישלון, לא היו עומדים מאחורינו." ~ על מבצע שעליו פיקד כמפקד יחידת מסתערבים, מתוך ראיון (he) |
