|
so:text
|
'הגדרת המטרות לא ברורה', אמר רועי, מ"פ, קיבוצניק מעין־הנצי"ב. 'המבצע אמורפי. לא ברור לאן הוא מתגלגל. זה כאילו שחררו האנד־ברקס של משאית והניחו לה להתגלגל לבד. ההיסוס הוא בעוכרי הלוחמים. זה כמו אדם שמגיע לשלולית ומתלבט אם לקפוץ או לא לקפוץ. בינתיים הוא מאבד את התנופה. לחיילים אין מושג לאן זה הולך. כמות השמועות כאן אדירה. רגע אחד יש שמועות שהולכים לתקוף את צור, רגע שני יש שמועות שחוזרים הביתה. בפינוי ההתנחלויות רצו להכריע, ובאמת הכריעו. הביאו מסה אדירה של צבא והכול התמוטט. כאן אנחנו דומים למי שנכנס עם נר למערה. לא מקצים די כוחות. היו צריכים להגדיר את המטרה שלא יהיה יותר ירי על מדינת ישראל, ואז הצבא היה מקצה תשע אוגדות ונכנס בכל הכוח. יכול להיות שהיו יותר נפגעים אבל העניין הזה היה נגמר'. 'אולי כדאי שתיתן לעוד מישהו לדבר', אמר ליאור, רזה ומזוקן. 'אין סיכוי שנאתר פה את כל המטענים שהניח חזבאללה. נקודת ההכרעה תהיה מדינית. חזבאללה מעורב בפרלמנט הלבנוני. בממשלה. אנחנו יכולים להיות כאן חצי שנה ועדיין לא תהיה הכרעה. אין לי שום אשליה. גם אחרי שנצא יהיו כאן משגרים'. 'במגזר שלכם הכול "עכשיו"', אמר רועי לליאור. 'שלום עכשיו. ניצחון עכשיו. יציאה עכשיו. אתה לא מבין שבאזור הזה נחיה על חרבנו עוד שנים רבות'. 'צריך לחפש נקודות איזון, לא נקודות הכרעה', אמר דורון. 'חמש שנים היו כאן טילי קרקע־קרקע והם לא ירו אותם. מיוזמתם הם לא היו יורים אותם גם עכשיו. ככה הערבים. הם אוגרים הרבה נשק אבל מחפשים עקיצות קטנות. הם יודעים שאין כאן הכרעה. נתנו להם זבנג, הוצאנו להם עין אחת, לא חכם להוציא את העין השנייה. צריך ללכת על הפסקת אש'. 'ששש', ביקש חייל שיצא מתוך הבית. 'אתם מפריעים לחבר'ה לישון'." ~ על חוויותיו מביקור בחטיבת אלכסנדרוני ששהתה בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה (he) |
