|
so:text
|
לא העליתי בדעתי שאני פורש לעולמים. נערכתי להמשך ובטוח שיפנו אליי ויזדקקו לשירותיי. לא עשיתי מזה סוד, הודעתי שאני פתוח להצעות, והייתה לי אכזבה מאוד עמוקה כשזה לא קרה. בבת־אחת נפלתי לחלל ריק. לקח לי שנים להתרגל לזה שאני מתעורר בבוקר ולא מביט ביומן. היום היה ארוך והלוח ריק, ולוקח המון זמן להיגמל מזה וללמוד להתהלך בלי משא על הכתפיים. חשבתי שתהיה בכך הקלה, אבל במהלך הזמן גיליתי שהפרישה כרוכה בכאב רב, בחוויה של קריעה. אתה עדיין בשיא היכולות שלך, עדיין יש בך משהו לתת, אבל אין לו שום ביקוש. זאת ההתפטרות היחידה בחיי שעד היום אני מבקר את עצמי עליה. שגיאה גדולה, פרישה אומללה. הרי התפטרתי שלושה חודשים לפני שגולדה ושותפיה נפלו ונוצר הוואקום במנהיגות המפלגה. פוליטית־עניינית זה היה הצעד הכי מטופש שיעלה על הדעת. אילו נשארתי הייתי הופך לאיש הכי חזק במפלגה, היחיד שעמדו מאחוריו המוני העובדים שייצגו את הציבור החדש. במקום מדינאי הפכתי את עצמי לגמלאי." ~ על פרישתו מהפוליטיקה (he) |
