|
so:text
|
תחשוב איזו מדינה אנחנו - מדינה בהקמה של ניצולי שואה, צפון אפריקה, תימן, המזרח הרחוק, מערב...יהודי באירופה עסק במוזיקה? אולי למעט איזה כמה קלייזמרים...אני שייך לגיל הטפר/גיל הביניים בו אני ו/או בני גילי באים לאבא ואמא ואומרים אני רוצה להיות שחקן/זמר...איזה מודלים היו לנו? איזה מודל היה לי לחקות? ילד שנולד בארה"ב ואומר 'אני רוצה ללכת לבי"ס לאומנויות', אומרים לו - יפה...סמי דיוויס, פרנק סינטרה, דין מרטין - יש לאן להגיע, יש לאן לשאוף! פה...להיפך! תהיה מהנדס, רופא, חייט, עורך דין...מוסיקה?! זה בוהמייני, זה מסיבות הוללות, זה הכול איזשהי בורות ופחדים כי יהודי צריך ללמוד! אני חושב שבני גילי יצרו מקצוע חדש! הם למדו כל דבר להגן ולעגן - לתמונה יש מחיר, לשם יש מחיר, לשיר יש מחיר , להופעה יש מחיר...אני עדיין מתפרנס מיצירתי! אני כבר מראשית דרכי הבנתי שזה לא מקצוע לכל החיים! על כן בגיל צעיר הלכתי להדריך נוער - לעבוד שכיר בחצי משרה בעיריית פ"ת...כדי שקודם כל את הלחם יהיה לי, ומפה יהיה לי את הבסיס ללכת ולעבוד בכל דבר! אבל כדי להתקיים בתחום הזה, או שאתה צריך להצליח מאוד בגדול - לפתוח קונצרטים בקיסריה ו/או היכל התרבות שמביא לך VOLOUME רציני של הכנסה או להתפרס על כמה תחומים, וזה מה שאני עושה! להתפרס על כמה תחומים - זה כתיבה, זה הלחנה, זה עיבודים, זה טלוויזיה, זה הופעות, זה הדרכה, זה פרסומות מדיי פעם!" עוזי חיטמן על תחום המוסיקה בישראל . (he) |
