|
so:text
|
בקול רם קצת יותר מלחישה אמר: 'ג'ים, אני אחתוך אותך לחצי!' גופו של קיד התקשה וכתפיו נמשכו מתוחות כלפי מעלה. "חכה רגע...' אמר. הוא פרש את כפות ידיו כבתנועת עצור כלפי צ'ארלי פרינס, למרות שייתכן כי דיבר בעצם אל סקאלן. לפתע צעק פרינס: 'שכב!' למשך חלקיק שנייה, שנראה כנצח, השתררה דממת מוות. קיד היסס. סקאלן הביט אל האקדוחן מעבר לכתפו של קיד, וראה את שני האקדחים. אז נעלם קיד, מתגלגל על רצפת העץ, והאקדחים הורמו, כבהינף אחד. בלי לזוז סחט סקאלן את שני ההדקים של רובה התפזורת. צ'ארלי פרינס נפל, מחזיק את ידיו צמודות בחוזקה לחזהו, בעוד סקאלן שומט את רובה הציד ומסתובב תוך כדי שליפת הקולט. הוא ירה בחיפזון. חכה עד שתראה מטרה! אמר לו קול פנימי. הוא ראה את הגברים שמתחת לסככת הרציף. שלושה מהם פרצו בריצה לעבר משרד התחנה, שניים נפלו מלוא אורכם על רצפת העץ, אחד כרע, ואקדחו יציב ומכוון. האחד הזה! גמור אותו במהירות! סקאלן כיוון וסחט את הדק האקדח הכבד, והאיש נפל. עכשיו תסתלק מפה, לכל הרוחות! צ'ארלי פרינס שכב ופניו כלפי מטה. קיד זחל בקדחתנות והחל להתרומם, כשסקאלן הגיע אליו. הוא תפס את קיד בפראות צאוורונו, דחף אותו ונעץ את האקדח הכבד בגבו. 'ארור תהיה רוץ!' אש אקדחים פרצה מן הסככה, והכדורים ננעצו בחבטה בקרון העץ כאשר חלפו על פניו בריצה. הרכבת נעה באיטיות. ממש לפניהם ניפץ כדור את חלון קרון הדואר. מישהו צרח: "אתה תפגע בג'ים!" היתה עוד ירייה, ואז היה מאוחר מדי. סקאלן וקיד זינקו מעלה, אל רציף הקרון וכבר היו בתוך קרון הדואר כאשר חלף בנהמה על פני קצה הרציף." ~ סצינת הסיום של הסיפור (he) |
