|
so:text
|
מעל ערשי ראיתי על פני השמים מראה נפלא: מין אור חוזר ומזהיר של צבע אדמדם, אשר הפתיעני, מאחרי שהשמים היו כולם אפורים. נחפזתי אל החלון ונשארתי עומדת תחתי כנטועה במסמרות. על פני השמים האפורים עם השוויון הנצחי שלהם התנשאה במזרח עב גדולה, אשר צבעה האדמדמם היה יפה כל כך עד שנראה כדבר שלמעלה מן הטבע, ועב זו היתה נפרדה ונבדלה מיתר חלקי השמים, מהיות כמין שחוק פלאי אשר נבקע פה פתאום או כמין ברכת-שלום נשואה ממרחקים לא-ידועים. שאפתי פתאום רוח, כאילו באה לי גאולה ופרשתי את כפי לתומי אל תמונת הקסם הזאת. אם יש צבעים כאלה ואם צורות כאלה שכיחות בעולם, כי עתה יפים החיים ויש שכר להויתנו. (he) |
