|
so:text
|
האישה הצעירה הניחה תקליט על הגראמופון. "פולונז של שופן," אמרה. במשך יותר משעה האזינו הפרטיזנים, שאחדים מהם הלכו ברגל עזרה קילומטרים בשביל לבוא הנה, לצליל הזה, למיטב שבאדם, כמו בשביל להתעודד - במשך יותר משעה היו אנשים עייפים, פצועים, מורעבים ונרדפים מקדשים בדרך זו את אמונתם, ומשליכים את יהבם על הדר ששום כיעור, שום פשע לא יוכלו להשחיתו. לעולם לא ישכח יאנק את המעמד: הפנים הגבריות הקשוחות, הגראמופון הזעיר בתוך שקע באדמה החשופה, התת-מקלעים והרובים על הברכיים, האשה הצעירה שעצמה את עיניה, הסטודנט בעל הקסקית הלבנה והמבט הלוהט שהחזיק את ידה: הזרות, התקווה, המוסיקה, האינסוף. (he) |
