|
so:text
|
הסיכום התבטא בשתי מלים. אנשים מתים. במחנה האימונים בבסיס חיל הנחתים בקואנטיקו חזרו המדריכים שוב ושוב על אותו שיעור: אם תיכשלו בהנהגת המחלקה שלכם, כמה מן הנחתים לא ישובו עוד לביתם, אל אמם ואל האישה שלהם, וזה עול כבד שיעיק על מצפונכם עד יומכם האחרון. מקצועו של לוחם גובה מחיר יקר על שגיאות. ראיין לא שירת בחיל הנחתים פרק זמן ממושך די הצורך כדי ללמוד את הלקח הזה בעצמו, אבל המחשבה הפחידה אותו בלילות שקטים כשהוא חש בתנועתה של האונייה שעה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי. הוא שוחח על כך עם "גאני" טייט, אבל סמל התותחנים – שהיה בזמנו "זקן" בן שלושים וארבע – אמר לו שעליו לזכור את אימוניו, לסמוך על חושיו ולחשוב קודם שיפעל, אם יהיה לו די זמן לכך; אחר כך הזהיר אותו שלא תמיד יעמדו לרשותו מותרות כגון זמן. והוא אמר למפקדו הצעיר שלא ידאג, משום שהוא נראה חכם למדי, יחסית לדרגתו. ראיין לא ישכח זאת לעולם. הערכה של סמל תותחנים מחיל הנחתים אינה דבר הנרכש בקלות." ~ עמוד 133 (he) |
