|
so:text
|
אני לא יכול להישאר אדיש למצוקת הדיור. אני רואה את הילדים שלי נאבקים, חוסכים כל שקל, נחנקים מהשכירות ולא מצליחים לחסוך. אני שומע בכל מקום זוגות צעירים ששירתו בצבא, שעובדים ושמרגישים שאין להם סיכוי לקנות פה בית. אני לא יכול להסתכל לילדים שלי בעיניים אם אני כאיש ציבור, לא עשיתי כל מה שאני יכול כדי לעזור להם ולחברים שלהם. הגענו למצב אבסורד שבו בית זה מותרות. הצעירים מתייחסים לאפשרות שיהיה להם בית כאילו זה חלום, התוכנית שגיבשתי באמצעות אנשי המקצוע לא עולה יותר כסף ממה שהמדינה מתכוונת להשקיע בפתרון מצוקת הדיור. צריך תוכנית סדורה ולא כל מיני תוכניות נפרדות. זו טעות להפוך את נושא הדיור לסוגיה פוליטית ולצערי זה מה שקורה. רואים את זה היטב בכל ההתנהלות סביב מע"מ אפס. קודם כל אני חושב שצריכה להיות תוכנית חומש סדורה עם פעולות אמיתיות להגדלת ההיצע וגם התחייבות לרכישת דירות מקבלנים מצד המדינה. רק כך יבנו כמה שצריך כדי להדביק את הפער. כמו שעשו בימי העלייה מחבר העמים. במקביל, בכל התוכניות הקיימות אין אף התייחסות לסוגיית ההון העצמי של רוכשי דירות וזה נושא שחייב טיפול. מאיפה אנו מצפים שזוג צעיר יביא הון? מאיפה יהיה לו מאות אלפי שקלים? איפה שאין הורים שיכולים לעזור, ירושה או כרטיס זוכה בלוטו, יש זוג צעיר שלא יוכל לקנות בית. זוג ששירת, עובד ולומד - יישאר בלית ברירה עבד לשכירות. התוכנית שלי מציעה לשנות את המצב הקיים, שבו זוג צעיר חייב להביא 25% הון עצמי מהבית, ולהפחית את זה ל-10% בלבד, בתנאי שהדירה שירכוש תהיה עד מחיר של 1.2 מיליון שקל. נוסף לכך, להתאים את ההחזר החודשי של המשכנתא למחירי שכר הדירה שאותם משלמים היום באזור שבו נרכשת הדירה כך שיהיה מדובר בסכום שניתן לעמוד בו. צריך לשנות גם את תנאי הזכאות למשכנתא ממשלתית כך שגם כל מי ששירת בצבא או בשירות לאומי-אזרחי יצטרף למעגל הזכאים, ולהתאים את תנאי המשכנתא הממשלתית לתנאי השוק הנוכחיים. היום המדינה 'מעניקה' לזכאים משכנתא בריבית כפולה מזו שהם יכולים לקבל מהבנקים, ואף אחד לא ייקח משכנתא בריבית כזו. כתוצאה מכך כספי המדינה המיועדים לסיוע אינם ממומשים במלואם ובסוף שנת תקציב מועברים לשימושים אחרים." ~ שאול מופז מציע תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה והיעדר אפשרות של צעירים בישראל לרכוש דירה (he) |
