|
so:text
|
אני מסכים שזה מסובך להגיע להגדרה מוחלטת של מה מוסרי ומה לא. אנחנו בגפנו, ללא אלוהים, ואנחנו צריכים להתכנס ביחד, לשבת ביחד, ולהחליט באיזו חברה אנו רוצים לחיות; האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה אנשים גונבים, שבה אנשים רוצחים, שבה אנשים לא תורמים את חלקם באמצעות תשלום מסים וכדומה? האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה כל אחד דואג לעצמו בעולם של אדם לאדם זאב? ואנחנו מחליטים ביחד שאיננו רוצים לחיות בעולם שכזה. זה קשה. לא קיימת סיבה מוחלטת לכך שזהו הדבר הנכון; זוהי החלטה מוסרית שכל אחד לוקח בעצמו; ושאנחנו לוקחים ביחד כחברה. אך אם אתם רוצים לקבל את המערכת הערכית הזו מהדת, אני רוצה שתשאלו את עצמכם: מהיכן בדת אתם מקבלים אותה? מאיזו דת אתם מקבלים אותה? הן כולן שונות. אם אתם מקבלים אותה מהמסורת היהודית־נוצרית־מוסלמית, אז אני מתחנן בפניכם – אל תקבלו אותה מהספר הקדוש שלכם! בגלל שהמוסר שתקבלו מקריאת הספר הקדוש שלכם הוא נוראי. אל תשאבו את זה מהספר הקדוש שלכם. אל תשאבו את זה מחנופה לאל שלכם. אל תשאבו את זה מהמחשבה של 'אני מפחד ללכת לגיהנום אז כדאי שאני אהיה טוב' – זאת סיבה מאוד לא מכובדת בשביל להיות טובים. במקום זאת – היו טובים מסיבות טובות. היו טובים כיוון שהחלטתם ביחד שהחברה שבה אתם רוצים לחיות היא חברה מכובדת ואנושית. לא חברה שמבוססת על רודנות; לא חברה שמבוססת על ספרים קדושים; ולא חברה שמבוססת על הסתכלות תמידית מעבר לכתף אל מצלמת הריגול שבשמים." ~ ריצ'רד דוקינס מתמודד עם ג'ונתן סאקס, 12 בספטמבר 2012 (he) |
