|
so:text
|
ההתיישבות צריכה להיות חזקה ומושרשת לאורך זמן. בעבר, היו לעתים אנשים וממשלות שחשבו להעלים עין . הם שחשבו שיש להתיישב דווקא על גבעה מסוימת, בלי לשים לב לתנאים הסביבתיים. כלומר בלי להתחשב בשאלה האם אלה אדמות מדינה, שאינן רשומות כפרטיות. ושנית, האם העלייה לקרקע מוסדרת כחלק מתכנון כולל. מכיוון שהייתה התעלמות מהתנאים הבסיסיים האלה – התנאי הראשון הוא הקשה יותר לטיפול – נוצרו לעתים אי הבנות והתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות. על פי הבנתי, חלקי היישובים שהוקמו בדרך זו, לא רק שאינם תורמים ליציבות ההתיישבות, אלא פוגמים בה. בסופו של דבר אין כאן אחיזה איתנה לאורך זמן. הרי איננו רוצים להיות במצב שבו ייאמר על הבניין 'שווא עמלו בוניו בו'. לכן הדברים צריכים להיות מוסדרים, ויש לנו די ראיות מיישובים שישבו סדורים על אדמתם, ובג"ץ דחה את העתירות לגביהם. לכן, זו לא רק הדרך הנאותה, אלא הדרך היחידה להביא לכך שהתיישבות הזו שלנו, שחשיבותה למדינת ישראל אדירה, תשב לבטח. מבחינתי זה היה אל"ף בי"ת." ~ על חשיבות הסדרת כל התיישבות באופן חוקי (he) |
