|
so:text
|
אני נותן שלוש דוגמאות לדמוקרטיות במזרח התיכון: טורקיה, לבנון ועיראק. באופן פרדוקסלי, כל השלוש יותר משוכללות מהדמוקרטיה הישראלית, כי יש להן חוקה. לשלושתן יש פרלמנט נבחר, מערכת משפט, בחירות המתקיימות בעיתן, קיימת אופוזיציה ומתבצעים שם חילופי שלטון. אז בוא נבחן אותן: בטורקיה הדמוקרטיה ותיקה. והנה, בשנת 2002 עלתה לשלטון מפלגת הפיתוח והצדק, מתוך בחירה של העם. הם מזוהים עם הציר האיסלאמי הרדיקלי של איראן וסוריה. לפני כמה חודשים טורקיה התריסה נגד ארצות הברית והצביעה במועצת הביטחון נגד סנקציות על איראן. נפגש עם אחמדינג'אד והצהיר שם על רצונו להוביל לחורבן מדינת ישראל. בלבנון, דמוקרטיה ותיקה גם שם, אדם תמים יכול היה לומר שמה שהתרחש בלבנון הוא עוד משבר קואליציוני שבמהלכו סיעה פרשה מהממשלה, איבדה את הרוב ונבחר מועמד אחר. יצליח או לא, לא יודעים. כמו בבלגיה, כמו בהולנד, כמו באיטליה. זאת דמוקרטיה, שמלבד המציאות שיש שם השפעה מכרעת של סוריה ואיראן, יש בה שני צבאות: צבא המדינה ובנוסף צבא יותר חזק של ארגון טרור שנתמך על ידי סוריה ואיראן ומחזיק 50 אלף רקטות וטילים המכוונים רק כלפי ישראל. במה הדמוקרטיה הזאת מועילה לשלום במזרח התיכון? בעיראק, דמוקרטיה צעירה, היו בחירות במועדן, אחרי משא ומתן קואליציוני ארוך. גם שם יש חוקה ופרלמנט. כוננה ממשלה, עם רוב ומיעוט. אלא שהתבוננות נוספת מגלה כי מרכיב חשוב בממשלה הזאת הוא מוקתדא א-סאדר, שבמהלך המו"מ הקואליציוני חיזרו אחריו שתי המפלגות הגדולות. הוא האיסלאם הקיצוני שנזקק לפני שנים אחדות לפעולות טרור. לבסוף כוננה בעיראק ממשלה בזכות הסכם של חלוקת ההשפעה בין סוריה לאיראן. לרגע זה היה נראה כמו התגשמות החלום: זרקו את העריץ ויש דמוקרטיה. אך זוהי רק משאלת לב והתעלמות ממציאות קיימת. למעשה חילקו את השליטה בין הקיצוניים. הגורמים הרדיקליים האיסלאמיים יותר נחושים ויותר מאורגנים. לנחישות ולארגון יש משמעות, במיוחד כאשר לכוחות השולטים יש גם נכונות להשתמש באמצעים ברוטליים ללא הבחנה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. בעקבות המהפכות בעולם הערבי – כולם שמחים. הדמוקרטיות המערביות שמחות ומפללות שגם במדינות הללו תצמח דמוקרטיה. אבל גם באיראן ובסוריה שמחים. המסקנה היא שמישהו מהשניים טועה. אני חושש שהמפסיד הוא לא הציר הרדיקלי. מה הן דמוקרטיות במזרח התיכון – אנו יכולים לראות לנגד עינינו. ביצעו כאן ניסויי מעבדה בדמוקרטיות באזור שסביבנו. זה היה ניסוי מרחיק לכת שמוביל רק למסקנה אחת: שעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות האחרונים היא שקולה ונכונה. יסודה בזהירות ובהדגשת הצורך ביציבות." ~ מנתח את הדמוקרטיות הערביות במזרח התיכון בעקבות אירועי האביב הערבי בשנת 2011 (he) |
