|
so:text
|
בהתחלה הרגשתי שזה שיש לי את האפשרות לעשות סרטים, הופך אותי למעשה למי שיכולה להשמיע את קולן של נשים אחרות, שאין להן את היכולת הזאת. כך שחשתי אחריות מסוימת לאפשר לנשים לדבר ולהתבטא דרך הסרטים שלי. ואז, עם הזמן, זה נהפך למעין מתודה, אם כי אף פעם לא חשבתי שזה מה שיקרה. עכשיו אני כבר יודעת שזה המצב, אני מקבלת את זה. כי בכל פעם שמציעים לי סרט על גבר, או על סיפור גברי, אני מסתכלת על זה, קוראת, ובסופו של דבר מגלה שאני לא באמת רוצה לעשות את הסרט הזה. אבל יש הרי כל כך הרבה סיפורים לספר, אז למה לא? אף אחד לא שואל במאי גבר למה הוא עושה סרט שגבר עומד במרכזו, נכון? את אף פעם לא שומעת שאלה כזאת. אבל אותי תמיד שואלים למה. (he) |
