|
so:text
|
חשיבותו של הגיל הרך בחינוכו של האדם, בטיפוח אופיו ובפיתוח כשריו הוכרה עוד לפני אלפי שנים על ידי אביה של הפילוסופיה, על ידי אפלטון. וכל הרוצה בכך יוכל לעיין ב'פוליטיאה' ולקרוא מה הוא מציע לעשות בגיל הרך כדי לחנך את האדם המתאים לחברה המבוססת על צדק, לפי המושגים שלו. מושגי הצדק שלו הם לא כמו מושגי הצדק שלנו, כמובן. אבל ההנחות של אפלטון היו הנחות עיוניות, ספקולטיביות, מבוססות אולי על אינטואיציה עמוקה. היום יש לנו מחקרים ומימצאים אמפיריים, שהוכיחו את החשיבות המיוחדת שיש לחינוך בגיל הרך. יש כאלה, שכאשר הם מדברים על החשיבות של החינוך בגיל הרך, הם מתכוונים ממש לשנות החיים הראשונות של הילד. אבל כשהמדובר בלמידה, מתכוונים לחינוך במשך שנות הילדות, אם נשתמש במונח פסיכואנליטי, בתום תקופת החביון, המסתיימות בגיל 10 - 11. ואין לנו ספק היום, ואני חוזר ואומר, שהפגמים העיקריים שנתגלעו במערכת החינוך בישראל, התיקון שלהם מצוי בכיתות המיועדות לילדים בני 7 עד 10." ~ דברים במועצה הס"ה של הסתדרות המורים, 12 באוקטובר, 1971. (he) |
