|
so:text
|
היה, אבל זה לא שהשתגעתי. ישבנו במטוס, אני וחברים, דיברנו בעברית, ואיזה נוסע אמריקאי מסתכל עלינו בשנאה, בעוינות, ופתאום מקלל אותי 'שאט דה פאק אפ, שאט דה פאק אפ'. ואני פונה אליו ושואל מה הוא רוצה, והוא אומר 'יו ג'ואיש, שאט דה פאק אפ'. אמרתי לו שיתעסק בדברים שלו, והוא ממשיך לקלל ולא מפסיק. לקחתי מגבת, גלגלתי אותה ונתתי לו הצלפה כזו, פלאסק. ההוא התחיל לצרוח, באו הדיילים, שאלו, 'מה, מה עשית לו?' הסברתי להם שלא מדברים אליי ככה. הם הודיעו בינתיים לשדה התעופה שיש נוסע ישראלי שמתפרע. חיכו לי בשדה ארבעה שוטרים, עם מדליות על כל החזה, מפה ועד הודעה חדשה. לקחו אותי הצדה, שאלו אותי 'שתית?', אמרתי את האמת. אמרתי: 'כן, שתיתי. אני מפחד מטיסות, והאלכוהול מרגיע אותי'. שאלו למה הרבצתי לו. אמרתי: 'לא הרבצתי, הסברתי לו. עם המגבת'. השוטר הסתכל עליי, ראה שאני לא בדיוק המופרע האלים שסיפרו לו עליו, נתן לי את הדרכון ואמר: 'שתהיה לך שהות נעימה באמריקה, מיסטר שרעבי'. זהו. זה הכול." ~ בתשובה לשאלה אודות ההתפרעויות שלו (he) |
