|
so:text
|
חזרנו לאמריקה לכיתה ו', וביום הראשון קראה המורה לכל ילד ונתנה לו מילה לאיית. מי שאיית נכון – התיישב, מי שלא – חיכה לסיבוב הבא והמילה עברה לילד שאחריו. אני למדתי אנגלית רק בקיץ, וידעתי שאעשה הרבה סיבובים. כשנשארתי לעמוד אחרונה, המורה כבר הייתה אומללה, הרגישה שהיא עושה לי עוול, אבל אני זוכרת את עצמי נורא חזקה, אומרת לעצמי שזה לא מביך, שזאת זכותי, שאני בסדר, ואומרת לה בעיניים – אני לא כועסת, זאת לא בושה. היא נתנה לי את המילה 'School' וזה נגמר. כשהתיישבתי, היא הסבירה לכולם שהגעתי מרחוק. בסוף השנה היא נתנה לי פרס כי הייתי הילדה שהתקדמה הכי הרבה. (he) |
