|
so:text
|
מה שאני יכול להגיד זה שממשלת ישראל שמה בעדיפות משנית, אם לא פחות מזה, את הפריפריה - גם מבחינת הקשב של הממשלה לתושבים. הדוגמה הכי דרמטית, זו הפנייה של התושבים לפני שנה ומעלה לבג"ץ כדי שיכריח את המדינה למגן את בתי הספר. זה פשוט לא יעלה על הדעת! הממשלה הזו פשוט לא קשובה! היא לא עושה שום דבר! כאשר המצב שקט הם אומרים 'המצב מעולם לא היה טוב יותר!' אבל כאשר נופלים טילים הם מתלהמים ונותנים פתרונות! לו אני בתפקיד של מקבל החלטות צריך לעשות שלושה דברים: א. ברגע שעפים טילים צריך לתת לצה"ל לפעול באופן מחושב ביותר; ב. כל הזמן לעשות דברים קטנים ודברים גדולים, וכל הזמן להעלות את הנושא של עוטף עזה והאזור לסדר העדיפויות הגבוה ביותר, ולא להיזכר בהם רק כאשר עפים טילים; ג. צריך לנסות לפתור את הבעיה ולנסות לדבר עם האויבים שלנו! בסופו של דבר הסדרים עושים עם אויבים – לא עם חברים! וכאשר הממשלה שומטת את השטיח מתחת לאש"ף! אני אומר במקביל – להיכנס בהם מצד אחד, ומצד שני לנסות ולמצוא כל דרך אפשרית לדו שיח. והדבר השלישי שלא הזכרנו כאן הוא העניין המדיני – מדינת ישראל, היכולת שלה והגיבוי שלה לצאת למבצע צבאי רחב היקף הוא הרבה יותר נמוך מאשר היה בתקופתו של אולמרט. (he) |
