|
so:text
|
התקשרתי אליו, אמרתי לו שיש לי איזה לחן, ואין לי מילים. אהוד אמר: 'טוב, אני בא אליך עכשיו'. ככה הוא היה. פשוט. בלי פוזה. הוא לא חיכה. לא אמר לי 'תגיע אליי'. רק אמר 'אני בא עכשיו'. אני מחכה לו, בינתיים מנגן על הפסנתר את הלחן, ואז דפיקה בדלת, ואהוד על הסף, ואומר לי: 'הנה הטקסט שאתה צריך'. ואני אומר לו בהפתעה: 'אבל לא שמעת את המוזיקה, איך יש מילים?' ואהוד: 'אני כבר 20 דקות מחוץ לדלת, מקשיב לך מנגן'. ככה הוא היה. איש שכולו כוונות טובות ופשטות. איש שהמילים שלו תמיד נוגעות ללב, כי יש בו עצבות מלטפת. מין כאב דק כזה. משהו שנותן לך לעבור דרכו. הוא היה רגיש אליי. פעם הוא ראה אותי מסתובב, סהרורי, ושאל: 'בעז, עוד פעם מישהי שיגעה אותך?' ככה נולד השיר 'כשאת נוגעת בי'." ~ על שיתוף הפעולה הפורה עם אהוד מנור (he) |
