so:text
|
אמונה רווחת היא: מי שעוּנה בעצמו ימים רבים תחת עולו של החזק ממנו, לא ידכא את החלשים ממנו. לעתים קרובות מבססים אנו תקוות ורודות ביותר על כך דווקא, שעם מסוים סבל בעצמו רבות – 'ולכן' יהא חש בצערו של אחר ומבין לרוחו, מצפונו לא יתיר לו לפגוע בחלש אותה פגיעה שהוא עצמו סבל ממנה לפני זמן לא רב. אך בחיי המציאות מתברר שאין כל אלה אלא מליצות נאות בלבד לא זו בלבד שזכר היסורים בעבר אינו מעצור לכך שיהא אדם מכה בני עם אחר, באותו מקום שאך אתמול הוכה שם בעצמו בלי רחם. יקרה גם דבר גרוע מזה. יקרה שעם הסובל יסורים גם כיום, המדוכא גם כיום, המשווע גם כיום לשמיים על העוול הנעשה לו, מתחכם באותה שעה עצמה לחנוק קיבוץ חלש ממנו. (he) |