|
so:text
|
הענקת מעמד בלבדי למכניזם השוק בקביעת גורל בני־אדם וסביבתם הטבעית, ואף בקביעת הכמות והשימוש בכוח הקנייה, הייתה מביאה להרס החברה, זאת משום שאין לטלטל את ה'סחורה כביכול' הקרויה 'כוח עבודה', אין להשתמש בה ללא הבחנה, או אפילו להניחה ללא שימוש, בלא שהדבר ישפיע על היחיד האנושי שנתמזל מזלו להיות הנושא של סחורה מיוחדת במינה זו. בהשתמשה בכוח העבודה האנושי, משתמשת שיטה זו כבדרך אגב גם ביישות הפיזיולוגית והמוסרית – 'אדם' – הצמודה לתג זה. משנשללה מהם הגנת מוסדות התרבות, היו בני האדם נכחדים מחמת הפקרה חברתית. הם היו מתים כקורבנות של אנדרלמוסיה חברתית הרת־אסון, מחמת הפקרות, סטיות, פשע ורעב. הטבע יפורק לגורמיו, סביבות המגורים והנופים ייגעלו, הנהרות יזדהמו, הבטחון הצבאי יזועזע, והיכולת לייצר מזון וחומרי גלם תאבד. (he) |
