|
so:text
|
הבעיה כפי שציינתי הנה, שבמקום שאנחנו נעשה את המוטל עלינו בצורה הטובה ביותר, אנחנו עוסקים בנושאים אחרים – מבקרים את הממונים עלינו, מבקרים את הממשלה. עצם העיסוק בביקורת הוא תסמונת מסוכנת. נכון שצריך לברר סוגיות ולהעמיק בהן. סוגיות מהותיות ואחרות, נכון והכרחי לעסוק בהן. כפי שאמרנו, הסוגיות שבהן אנחנו עוסקים הנן סוגיות מהותיות תרבותיות. לכן, הבירור צריך שיעשה דרך תורה, דרך בית המדרש, דרך לימוד 'אמונת עתנו'. אבל בתחום העשייה זה לא בהכרח כך. צריך להיזהר מהתרבות העכשווית – ישנה מחלה המתפתחת, שכל אחד מתיימר להתעסק בכל ופחות מתמקד בתחום שעליו הוא אחראי. לא ארחיב בכך, אולם חכמתנו הנה לגדל אנשי מעשה שיבינו, ישכילו וידעו – מצד אחד לשבת בבית המדרש ולעסוק בסוגיות מהותיות עיוניות וכו' ומאידך, שיתייחסו לעשייתם, לתחום אחריותם, תוך התרכזות ומיקוד על האמון עליהם ובכך יקדמו אותו, ימסדו אותו, ישפרו אותו ובעיקר יובילו אותו קדימה." ~ מתוך מכתב שכתב לחברו, הרב מאיר כהן ב־23 באוקטובר 2000 (he) |
