so:text
|
מיומו השני פה העיקה עליי נוכחותו יותר מדי ולא יכולתי אלא לנהוג בו יחס הוגן. אני משער לי שכתלין משוטט הוא מורגל בהתרחקותם של הבריות. אני מביט בו ותוהה כיצד חש בפעם הראשונה: שעה שהוזמן, כשוליה, להדק את המצבטים או לסובב את הבורג או כל מה שהם עושים האם נרעד ולו במעט למחשבה, כי באותו רגע הוא נכנס אל תחום האסור? ואני גם מוצא את עצמי תוהה אם יש לו איזה טקס היטהרות פרטי, שהוא עורך בדלתיים סגורות, כדי שיוכל לחזור ולסעוד את לבו בחברת אנשים אחרים. אולי הוא נוטל את ידיו בקפידה יתירה, או מחליף את בגדיו, ושמא יצרה הלשכה אנשים חדשים היכולים לעבור בלב שקט מן הלא־נקי אל הנקי? (he) |