|
so:text
|
יש דבר נוסף שאולי חסר קמעה עד כה, אבל ראוי לעמוד בו, והוא מבחן השייכות. מנסיוני, קשה להנהיג אנשים ולהניעם אל מה שנחשב בעיני בלתי אנושי, אל מול אויב בלחימה. עוזי יאירי ז"ל הסתער אל מול מה שנחשב בעיני בלתי אנושי, ואם תאמרו שאנושי הוא, תיחשבו אתם בעצמכם בלתי אנושיים. ובכל זאת, מתקיים בנו הכוח להניע אנשים ההולכים ראשונה. השייכות - אם תרצו גאוות יחידה, דבר בלתי מוחשי לכאורה - היא כוח מניע שבעברי הצבאי מצאתי בו עוצמה. איתרתי שלושה בתים שאליהם, בדומה לאחרים אבל יותר, היתה גאוותי להשתייך. הבית האחד, בצוק העתים, כשחיפשתי רעים בתקופה קשה, חזרתי לחבוש כומתה חומה של גולני. הבית השני הוא צירוף של טנקים ברמת הגולן. אני לא אוהב טנקים באשר הם, אבל אני אוהב טנקים בגולן, בסמוך להתיישבות, וכל כולם יחדיו המה תמצית הציונות כל עוד הסדר מדיני של שלום לא הגיע ויביא למסקנות אחרות. ובבית השלישי, במודיעין, מצאתי אנשים שוקדים על מלאכתם בשקט, באמונה, בדממה, בתבונה, ביצירתיות, ובעיקר מאפשרים לכולם אורח חיים רגוע מבלי שאני חפץ להסביר מדוע." ~ מתוך ספרו "אורות בערפל" עמוד 316. (he) |
