|
so:text
|
צ'אבז התייחס אל הדברים האלה כאל שבח קלוש. 'מי אתה בכלל?' שאל דינג בשקט. 'בחור, אני עשיתי דברים כאלה, על אמת, כשאתה שיחקת עם רובי־צעצוע. חוץ מזה, רימיתי.' קלרק הסיר את משקפי־הלילה שלו. 'בחרתי את הדרך שלי בקפידה, וקפאתי בכל פעם שסובבת את הראש. שמעת את קול הנשימה שלי. כמעט עלית עלי. חשבתי שאני אדפוק את התרגיל כולו. מצטער. דרך אגב, קוראים לי קלרק.' יד הושטה לפנים. 'צאבז.' הסמל לחץ את ידו של האיש. 'אתה טוב מאוד, צ'אבז. הכי טוב שראיתי זה זמן רב. ובייחוד אהבתי את ההליכה שלך. סבלנות כמו שלך אין להם. היית בהחלט יכול להיות בקבוצת המבצעים המיוחדים השלישית.' זה היה השבח הנעלה ביותר שקלרק היה יכול להביע, והוא השתמש בו לעתים רחוקות בלבד. 'מה זה?' נהמה וצחקוק. 'משהו שמעולם לא היה – אל תדאג בקשר לזה.' קלרק ניגש לבחון את שני הגברים שצ'אבז ירה בהם. שניהם שפשפו מקומות זהים על המעילים שלהם, ממש מעל הלב. 'ואתה גם יודע לקלוע'." ~ קלארק חונך את חיילי הרגלים בטרם המבצע (he) |
