|
so:text
|
אינני יודע מה רוצה העם, אך נדמה לי שאני יודע מה רצוי לעם. וזאת אני משתדל לעשות עד כמה שאני יכול." כך נהג דוד בן גוריון להשיב לידידים, שהיו מזהירים אותו כי צעד פלוני שנקט בו לא יהיה לרוחו של העם...מדי פעם בפעם בא אל הציבור בתביעות חדשות, ולעיתים קרובות הוצרך להטיל עליו גזירות קשות. כמעט תמיד יכולת להבחין בשלושה מרכיבים בפנייתו אל הציבור, יכול לנסחם בכעין תדריך למנהיג ולאיש ציבור...שלושה מרכיבים אלה - תיאור אמיתי של הבעיות, ציון הדרכים לפתרונן ונטיעת אמונה ותקווה - חזרו והופיעו כחוט השני בפניותיו של דוד בן גוריון אל העם... לא תמיד נענה לו העם... כך או אחרת, לא נפלה רוחו של בן גוריון מעולם. גם כאשר נשאר בודד ומבודד, לא פסק מלהאמין בצדקתו. בטוח היה, כי יום יבוא והיא תתקבל על העם. (he) |
