|
so:text
|
האמת היא, שהדת כמו שאנחנו מדברים עליה – אסלאם, נצרות, יהדות – מבוססת על הטענה שאלוהים מכתיב ספרים מסוימים. הוא לא כותב תוכנה, הוא לא מפיק סרטים, הוא לא מחבר סימפוניות, הוא סופר. והטענה הזו צברה אמינות כיוון שהספרים הללו נתפשים כעמוקים כל כך שהם לא היו יכולים להיכתב על ידי סופרים אנושיים. קחו לרגע בחשבון כמה שונה אנחנו מתייחסים לטענות, טקסטים וגילויים מדעיים. אייזק ניוטון נכנס לבידוד ב־1665 למשך 18 חודשים. בזמן הזה הוא המציא את החשבון; גילה את חוקי התנועה והכבידה; יצר במו ידיו את תחום האופטיקה . איש לא חושב שזה היה דבר מלבד עבודה של בן אנוש. ולקחו 200 שנים של תבונה ממושכת מצדם של כמה מהאנשים החכמים ביותר שחיו אי פעם כדי לשפר את עבודתו של ניוטון באופן משמעותי כלשהו. כמה מסובך יהיה זה לשפר את התנ"ך? כל אדם בחדר הזה יכול לשפר את הטקסט הכביכול מושלם הזה, מבחינה מדעית, היסטורית, מוסרית, רוחנית – בשניות. אם אלוהים אוהב אותנו ורצה להדריך אותנו באמצעות ספר מוסר, זה מאוד משונה שהוא בחר לתת לנו ספר שתומך בעבדות, ספר שדורש שנרצח אנשים על פשעים דמיוניים כמו כישופים. הבסיס האמיתי לתקווה בעולמנו הוא שיחה פתוחה ומתמשכת; והדת פיצלה את העולם שלנו לקהילות עם הגדרות מוסריות מנוגדות. הדבר שאנחנו צריכים לשכנע את עצמנו בו הוא – שאהבה וסקרנות מספיקים לנו. וכנות אינטלקטואלית היא המגן לכך." ~ דיבייט "Re-Evolution", 18 בנובמבר 2009 (he) |
