|
so:text
|
שני הפרמטרים שאני מכיר לעשות שיפוט של תוצאות מלחמה או ניצחון במלחמה זה אחד, האם צה"ל עמד במטרות המלחמה שדרג המדיני הגדיר לו או שהוא הגדיר לעצמו ודרג מדיני אישר, ושתיים האם שופר מצבה האסטרטגי של ישראל לאורך זמן. אנחנו בעשור של שקט והרתעה בצפון. אני שומע הרבה מאוד תיאוריות על הסיבה למה הושג השקט הזה. מתארים את הפיצול בסוריה, מתארים דברים אחרים. אין לי ספק שהסיבה המרכזית למציאות שנוצרה בעשור האחרון היא הפעלת הכוח ותוצאות המלחמה. את המושג הכרעה צריך לפרוט נכון. זה לא נטילת כוח הרצון והיכולת של ארגון חזבאללה הכולל לפעול נגד מדינת ישראל. אתה המח"ט, אתה מפקד האוגדה, אתה מפקד הגיס בגזרה שלך תגיע לקצה החץ, תשמיד את היכולות, תמנע שיגורים משמעותיים לעורף ותקיים חופש פעולה במרחב. והדבר החשוב ביותר – פיקוח ומימוש, לוודא שמה שאמרנו קרה. זה צריך להיות חד וברור –שנותנים פקודות ופקודות מתבצעות. ברגע שנתנו פקודות, אין כזה דבר שלא עושים אותן. אני חושב שיכולת המודיעין והעליונות המודיעינית השתפרה בצורה משמעותית. ההרתעה של צה"ל היא גבוהה מאוד במרחב, ובעיקר מול החזית הלבנונית. יש לנו יתרון מוחץ על יריבינו ביכולת לתקוף היקף רחב של מטרות בלוח זמנים קצר. וניצחון ברמה אסטרטגית, שוב פעם, חוזר להבנה שלי שאם נדרש למלחמה נוספת ברמה האסטרטגית הניצחון ייגזר מעמידה שלנו כצה"ל ממטרות המלחמה שיוגדרו לנו או שאנחנו נגדיר לעצמנו." ~ מתוך הרצאת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ביום למידה לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 12.07.2016 . (he) |
