|
so:text
|
חשבתי שהתחיל פה מייד ירי דו־כיווני מהיר מדי. שלפו משני הצדדים, בלי לספור עד עשר. אני חושבת שכולם צריכים רגע לרדת מהעצים שהם טיפסו עליהם ולתת הזדמנות. להוריד את הלהבות ולאפשר למירי רגב קודם כול ללמוד היטב את השטח. מה שמדאיג אותי הוא שאמירות וצעדים קטנים יתגלו כמדרון חלקלק שמסכן את הדמוקרטיה. מזה אני מאוד דואגת. ואז באמת נצטרך לצאת לרחובות. מדינה לא יכולה להתקיים בלי תרבות. לא מדובר במותרות או בתחום שרלוונטי רק לחלק מהאוכלוסייה. אוי ואבוי אם ינגסו לנו באסקפיזם, בנשמה, ברוח. החיים פה מספיק קשים, מאיימים ואפורים... הכול מתמוטט, הכול מושחת. המשטרה, והפרקליטות, וחברי הכנסת, ואולמרט, וקצב. היה לי מערכון שבו קלרה הייתה מנקה ותוך כדי מפצחת גרעינים, מפזרת אותם סביבה ואז רוטנת, 'כמה שמנקים, נשאר פה מלוכלך', כשהיא מכוונת גם למדינה. חלפו למעלה משלושים שנה, והמערכון הזה עדיין רלוונטי. קלרה אמרה שצריך לקחת את המדינה ולנער אותה חזק חזק מהמרפסת. הייתי מעלה את זה גם היום. בחיי, כמה חוכמת חיים יש בקלרה." ~ על מלחמת התרבות במדינת ישראל ועל השחיתות (he) |
