|
so:text
|
אני חושבת שאת הגיל מתחילים להרגיש כשהאנשים מסביבך מתחילים ללכת לעולמם. הרגשתי את זה במיוחד בימים האחרונים. פעם, בתקופה של מלחמה, היינו מצטלצלים עם כל החברים, והיום כבר כמעט שאין למי להתקשר, מלבד הילדה והנכדים ועוד כמה קרובים. כבר איבדתי את שתי החברות הכי טובות שהיו לי, אחת מהן נפטרה במפתיע משבץ בלונדון, והשנייה מגידול בראש. לפני מותה, כשהיא הייתה בעננת התרופות, היא אמרה לי: 'גילה, גילה, גילה... היא מחכה לי... גילוש, מה יהיה עלייך? אנחנו משאירות אותך פה לבד'. אז אני לא לבד, אבל אני בהחלט נטולת רבים מחבריי וחברותיי ולא מעט קולגות. חנה מרון, יוסי בנאי,, ספי ריבלין, אסי דיין, ועוד רבים, אהובים ומופלאים שהיו חברים או קולגות. בני הדור שלי הולכים ומתים." ~ על חבריה למקצוע שהלכו לעולמם ועל אופן ההשפעה של פטירתם על חייה (he) |
