|
so:text
|
משנת ,'94 פלוס־מינוס, יצא לי לעבוד בקרבה כזו או אחרת לדרג המדיני הכי בכיר של מדינת ישראל - ראשי ממשלה, שרי ביטחון - וראיתי כל מיני סוגים של מנהיגים. ראיתי את רבין, פרס, ביבי, ברק, שרון, אולמרט ועוד פעם את ביבי כראש ממשלה ואת ברק כשר ביטחון. כשאני לוקח את הספקטרום הזה של המנהיגים שיצא לי לעבוד תחתם, אני יכול לומר שהיו מנהיגים שהייתה לי תמיד התחושה לגביהם שברגע האמת, כאשר האינטרס של המדינה יעמוד מול האינטרס האישי שלהם, הם יעדיפו את האינטרס הלאומי על הכול. אני יכול להגיד את זה על רבין, על פרס, על שרון, אפילו על אולמרט. זה לא אומר שהם תמיד קיבלו את ההחלטה הנכונה, אבל הם באו מהמקום הזה, שבו האינטרס של המדינה עומד לפני כל דבר אחר. ולצערי התחושה שלי, ושל רבים מבכירי מערכת הביטחון, הייתה כשאנחנו מדברים על נתניהו ועל ברק, שאצלם האינטרס האישי, האופורטוניסטי, העכשווי הוא הדבר המוביל לפני כל דבר אחר. ואני מדגיש שאני משקף פה משהו שלא רק אני מרגיש, גם הרבה מהקולגות בדרג שלי שדיברתי איתם הרגישו כמוני." ~ בראיון לבמאי דרור מורה, "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע", באתר ynet, 5 בינואר 2013 (he) |
