|
so:text
|
חטיבה 551 הוקמה בסוף שנות השבעים, כחטיבת המילואים הרביעית של הצנחנים. אחיותיה הוותיקות נודעו כ'הצפונית' , 'המרכזית' ו'הדרומית'. החטיבה הרביעית הייתה שונה. לוחמיה שהגיעו לא רק מהצנחנים אלא גם מיחידות סיור ונ"ט מובחרות אחרות, צוידו בטילי 'עורב' אמריקניים וסאגר רוסי. זה היה הלקח הברור של צה"ל מהמכה שספג מטילי הנ"ט במלחמת יום הכיפורים: כוח אנטי-טנקי זריז, מיומן ועם יכולות מגוונות, היודע לפעול רגלית, רכוב או אפילו אחרי שהוטס ליעדו במסוקים, יכול לשתק כוח שריון גדול בהרבה ולהשפיע משמעותית על התפתחות המערכה. טבילת האש של החטיבה הייתה במלחמת לבנון. בתוכניות המקוריות של המלחמה נועד אחד מגדודיה לבצע מהלך מערכתי מכריע: נחיתה על כביש ביירות-דמשק, כדי לחסום את דרכם של אנשי אש"ף לבריחה יבשתית לכיוון דמשק, ולמנוע הגעת תגבורות לבירת לבנון. אתם תחזיקו מעמד ארבעים ושמונה שעות, נאמר למפקדי הגדוד, וצה"ל יגיע אליכם וישלים את כיתור ביירות. המשימה הזו נשמעת כמו משהו מימי הפלישה לנורמנדיה, אבל צה"ל אינו שש להצניח את לוחמיו למשימות מסוכנות על גשרים רחוקים או קרובים. בפועל נכנס הגדוד יחד עם החטיבה כולה על גבי כלי רכב, באחד הטורים הארוכים ללבנון. החטיבה זכתה להצלחה רבה. בימים האחרונים שלפני הפסקת האש באחד עשר ביוני-1982 השמידו טילי הנ"ט שלה עשרות טנקים ונגמ"שים סוריים, ולא פחות מארבעה מסוקי תקיפה מדגם 'גאזל'. בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה'עורב' אכן יחדרו את שריונו. ההפתעה הזו מעידה עד כמה מיהר הצבא לשכוח את הלקחים שלו עצמו." ~ עפר שלח מתאר בספרו את חוויותיו במלחמת לבנון. מתוך הספר "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", מאת עפר שלח ויואב לימור,הוצאת ידיעות ספרים, 2007 עמודים 326-327. (he) |
