|
so:text
|
מאוד נהניתי לעשות קומדיות, גם לשחק וגם ליצור. אני קורא לזה קומדיה, כי סרטי בורקס זה מלשון גנאי. הסרטים באותה תקופה נעשו מהרבה שמחה, עם כוונה להצחיק ולשמח. לא היו מסרים אינטלקטואליים או חברתיים נוקבים. כל הדמויות היו של אנשים מתוך השכונה, אנשים ראו את הדמויות והזדהו עם מוכר הירקות והסנדלר. המטרה הייתה להצחיק, וברוך השם הצלחנו. השמחה הכי גדולה שלי היא כשבאים ילדים בני חמש ושש כדי שאחתום להם כששון. כשעשיתי את הסרטים האלה ההורים שלהם אפילו לא חשבו להיפגש איתי. אז נראה שיש בסרטים האלה משהו בכל זאת." ~ על תופעת סרטי הבורקס (he) |
