|
so:text
|
אאמו"ר הגה"צ רבי שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים המצויינים והותיקים בירושלים, שהיה שקוד ושקוע בתורה כל ימי חייו, כדרכם של ת"ח בירושלים העתיקה שלמדו תורה מתוך הדחק ומתוך הצנע לכת, וכמו שכתבו חז"ל ענותן ושפל ברך, שייף ועייל ושייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. כסמל ודוגמא לשקידתו ועמלו בתורה ניתן לציין את המחזה השגרתי והיומיומי בביתנו, בשעות הערב המאוחרות, לאחר שכיבו את האור וכל בני הבית כבר נמו את שנתם, היה עדיין אאמו"ר זצ"ל ממשיך לשבת בחדר ולומד בפינה לאור מנורת נפט קטנה מתוך גמרא שלפניו. זכותו של אאמו"ר זצ"ל וזכותה של אמי מורתי הצדקנית, הרבנית הענע רייזל ע"ה, ששניהם מסרו נפשם על חינוך ילדיהם לתורה ויר"ש, מתוך מצוקה ועניות, כפי שהיה רגיל אז בבתי היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת"ו, ובמיוחד לאחר שאאמו"ר זצ"ל נסתלק לבית עולמו, ועול גידול הילדים הקטנים נפל על אמי מורתי ע"ה, וגידלה אותנו מתוך דוחק וצער. זכותם עמדה לי להיות דבוק בתורה, ללמוד וללמד ולהורות... גם שאר צאצאיהם דור ישרים יבורך, בנים ונכדים ונינים עוסקים בתורה ויראת שמים... (he) |
