|
so:text
|
ראס אל־באיידה. במונחים צבאיים זה היה מה שמכונה 'פעולה עם אור אחרון'. השמש, אדומה כדם, שקעה זה עתה סופית מול הצוק הנפלא של ראס אל־באיידה, צוק שנולד לצימרים, לא למלחמות. הירח, ירח מלא, יעלה רק בעוד שעה. מפקדת החטיבה השתכנה בווילה של אחד, עבדאללה עליאן, בית בן שתי קומות שחלונותיו פונים אל הים. מבוא רחב, מחופה בגפנים, שאשכולות ענבים כבדים, שנותרו ללא קוטף, השתלשלו מהן, הוביל אל אחורי הבית. מרפסת מוגבהת השקיפה מזרחה, אל בוסתן מטופח, עם עצי זית, לימון, תאנה ורימון. הבוסתן היה לבית שימוש צה"לי. בתוך יממה הוא נשזר בעשרות פרחים לבנים של נייר טואלט רך, לבן, מה שלימד שאיכות החיים בישראל התעדנה מאוד מאז הימים שבהם כל חייל נשא אל החזית את הדף הראשון של העיתון." ~ על חוויותיו מביקור בחטיבת אלכסנדרוני ששהתה בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה (he) |
